עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,
זה הבלוג שלי ומקווה שתהנו.
Thedark#

(thedark.666.9@gmail.com)
חברים
Engelאופיר בלוגRocketsunshineולריהall by myself
Mr.Nobodyשיפוצניקיתמאיה דקלsmooth criminalשארלוטמיכל
טלטלרות.mayyanlevLiliBlacKEyesחמוץ מתוק
YN71Do what I wantJennyטל אורIM ALLucifer
ɛAngelɜNoNameהדסGil (:Suzanmichal dayan
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

חוזר/ת

10/10/2016 21:28
The dark
שיר, חיים, דיכאון, כאב, בכי
כמו סכין
דוקרת יוצאת והולכת
אחרי שהפצע מחלים
היא חוזרת לפתוח אותו
נכנסת שוב פנימה
מסתובבת
ושוב יוצאת ונעלמת
נותנת לו לדמם
הוא נשאר לתמיד
הופך לצלקת.
ושוב היא באה
נכנסת
הפעם היא לא יוצאת כל כך מהר.
היא מסתובבת ונעצרת,
מסתובבת ונעצרת.
אחרי שסיימה להכאיב
שוב נעלמת
והפצע ממשיך לדמם.
החרטה נשארת
הרצון להעלם מהעולם נשאר,
למרות שהיא לא בתמונה
היא עדיין מועקה בלב
ולא אשכח ממנה כל כך מהר..


רק....מה שרציתי להגיד לך..אם את חוזרת שוב.....
תסיימי את העבודה שלך.
קחי לי את החיים לגמרי,
קחי אותי מפה
אני לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר.
תיאוDo what I wantBlacKEyesLucifer
תיאו
10/10/2016 22:45
את מסוגלת. אלה החיים שלך, זאת המלחמה שלך, ואת מסוגלת להילחם.
אם נלחמת עד עכשיו את תהיי מסוגלת לקום על הרגליים כמו שקמת עד עכשיו.
אם את רוצה לדבר, אני פה. באמת פה.
אבל הדבר הכי גרוע שתוכלי לעשות לעצמך הוא לוותר.
את יכולה ליפול ולהרפות, לפעמים זה בלתי נמנע ורק עוזר לנו להדק את האחיזה שלנו אחר כך,אבל את צריכה לזכור לקום.
אני לא יודעת מה הסיפור המלא, אבל את מסוגלת להתמודד עם זה.
ואני פה אם רק תרצי
Ttio.stz@gmail.com
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: