עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,
זה הבלוג שלי ומקווה שתהנו.
Thedark#

(thedark.666.9@gmail.com)
חברים
Engelאופיר בלוגRocketsunshineולריהall by myself
Mr.Nobodyשיפוצניקיתמאיה דקלsmooth criminalשארלוטמיכל
טלטלרות.mayyanlevLiliBlacKEyesחמוץ מתוק
YN71Do what I wantJennyטל אורIM ALLucifer
ɛAngelɜNoNameהדסGil (:Suzanmichal dayan
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

משהו אחר

06/11/2016 16:02
The dark
רגשות, סיפור, מחשבות, דיכאון
אם מישהו לא יוצא לך מהלב כנראה שהוא צריך להשאר שם.
אבל מצד שני.....האם מגיע לו להשאר שם?
אני שואלת את עצמי את זה כל יום....ועדיין אין לי תשובה..
יום יבוא ותגיד למישהו/י אני אוהב/ת אותך כדי להביע מה שאתה מרגיש ולא כדי לא לאבד את אותו אחד/ת.
אני לא בטוחה במה שאני מרגישה.....מישהו אולי יכול להגיד לי..?
אני נכנעת אני לא מצליחה לשים אצבע על מה שקורה לי.
בעולם מקביל הכל יכול להיות (תיאורטית גם עכשיו).
החיים בורוד.
אז למה אני חיה כאן ולא בעולם המקביל?
למה אני חיה בעצם?
אין לי מטרות בחיים, אין לי לאן להתקדם.
בלי כוח רצון אי אפשר להגיע לכלום ואיך נגיד את זה....כשחילקו כוח רצון..בטוח הייתי בשירותים.
זאת אני....
אף פעם לא הספקתי.
תמיד השוו אותי.
תמיד אמרו לי תיהי כמו..
אני רוצה שתיהי...
בתכלס לא הקשיבו לי עד היום חח
רוב הפעמים אין לי אומץ להגיד מה אני חושבת..
אם אתה עדיין מדבר על זה, כנראה שעדיין אכפת לך מזה.
כמה שזה נכון....אני די אדישה לדברים ביום יום אבל אם אכפת לי ממשהו.....אני לא עוזבת אותו..כי אני לא מסוגלת.....כי אני לא רוצה.
יש כאלו שיחשיבו אותי כנואשת..אני לא רואה את זה ככה.
אין דבר גרוע יותר מלוותר.
ואני לא מוותרת על מה שחשוב לי, גם אם זה קשה וכואב (וזה קשה, וזה כואב) בסופו של דבר זה אמור להיות שווה את כל הדרך....לא?
אם אמא שלי הייתה קוראת את זה היא בטח הייתה אומרת באיזשהו שלב חבל שזה לא ככה עם הלימודים שלך.
למה בעצם?
אם זה היה ככה גם עם הלימודים זה כבר לא היה משהו מיוחד/אחר/שונה לא ככה?
הורים.....
עד שלא תהיה הורה לילד שלך לא תבין את ההורה שלך.
אין מספיק ניסיון כדי "להבין" דברים.
ניסיון זה בעצם דברים בחיים שקשים ועוברים אותם ולומדים מהם בעצם לא?
טוב.....היא לא מכירה אותי בשיט אז היא לא יכולה לנסות להבין אותי.
נחמד אבל שהיא מנסה חח
אני מדברת דברים לא קשורים חח זה פשוט מה שעובר לי בראש באותו רגע.
החיים מפתיעים כל פעם מחדש.....לא תמיד, לרוב הכל צפוי מראש, או שזאת רק אני חח
בכל אופן....למדתי עם הזמן לא לצפות לכלום מאף אחד כי רק מתאכזבים מזה, ציפיות נמוכות- אכזבות נמוכות.
העובדה שלא ציפית לכלום מההתחלה מעודדת איכשהו, כי סוג של התכוננת למה שיקרה בסוף, ידעת מה יקרה אז זה לא הפתיע אותך שזה קרה.
מוזר אבל כיף לרשום פה דברים/מחשבות, מה שאני בעצם לא אומרת מחוץ לפלאפון.
אם קראתם הכל, אם בכלל אז..כן זה מבלבל, שאני קוראת דברים כאלה אני לא מבינה מה הפואנטה בהם אבל זה סתם פריקה שכזאת.
מקווה שזה עניין אותכם באיזושהי צורה או דרך, אם לא אז סליחה שבזבזתי לכם את הזמן.
והנה אני אענה על שאלה אחת, נכון שרשמתי למעלה שזה אמור להיות שווה את הכל בסוף..? אז....חח לא, לא.
לגוף אין חלקי חילוף, לאנשים יש, בקלות אפילו.
אנשים זורקים אנשים אחרים כמו זבל.
ומשהו אחרון לסיום (הגיע הזמן)
פעם היו איש עני ואיש עשיר, יום אחד האיש העשיר העניק לאיש העני סלסלה מלאה בזבל.
האיש העני ניקה את הסלסלה מילא אותה בפרחים יפים והעניק אותה לאיש העשיר.
האיש העשיר שאל את העני למה הוא הביא לו סלסלת פרחים, הרי האיש העשיר הביא לעני סלסלה מלאה בזבל.
ואיש העני ענה לו, כל אחד מעניק מה שיש לו בלב.
רות.LuciferIM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: