עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,
זה הבלוג שלי ומקווה שתהנו.
Thedark#

(thedark.666.9@gmail.com)
חברים
Engelאופיר בלוגRocketsunshineולריהall by myself
Mr.Nobodyשיפוצניקיתמאיה דקלsmooth criminalשארלוטמיכל
טלטלרות.mayyanlevLiliBlacKEyesחמוץ מתוק
YN71Do what I wantJennyטל אורIM ALLucifer
ɛAngelɜNoNameהדסGil (:Suzanmichal dayan
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

חשיבה

22/12/2016 20:18
The dark
רגשות, מחשבות, דיכאון
בטוח יצא לכל אחד לחשוב לעצמו למה הוא חי מה הוא יכל להיות במקום או מה היה קורה אם דברים היו מתנהלים אחרת.
מה היה קורה אם אנשים היו אחרים ממה שהם עכשיו או....כל מיני.
אני שונאת כל יום שאני חיה בו, אני לא מבינה למה אני חיה בכלל או מה עשיתי לא בסדר שהגעתי לאן שהגעתי.
זה טוב אבל גם רע, אני שונאת את עצמי ואת החיים שלי או ההורים החברים...אבל אם הם לא היו כמו שהם עכשיו הייתי מישהי אחרת, אולי אפילו הפוכה ממה שאני עכשיו.
זאת אחת מהמחשבות האלו שלא נגמרות אף פעם, אי אפשר שלא לחשוב על זה.
אני לא חושבת שיש מישהו שמרוצה מהכל, אחרת למה הוא קם בבוקר? (המורה שלי לפסיכולוגיה אמר את זה בשיעור האחרון)
השבוע הבנתי שחלק שהיה בסביבה שלי כל הזמן הפריע לי לחיים ועד עכשיו לא עשיתי עם זה כלום, גם לא נראה לי שמשהו ישתנה בקרוב..
תמיד מנסים להגיע להישגים טובים כמה שאפשר, אבל למה זה תמיד בהשוואה לאחרים? מה לא טוב במה שאנחנו מצליחים להגיע אליו?
תמיד יהיה מישהו יותר טוב מאיתנו, זה שיצא עשן מהאוזניים מרוב השתדלות ומאמץ לא ישנה את העובדה הזאת.
אתם מושלמים כמו שאתם ואם אתם מרגישים שאף אחד לא מרוצה ממכם תסתכלו יותר טוב, מקסימום אני פה אם יבוא לכם לפרוק.
אני כל פעם מחפשת הזדמנויות להכיר אנשים חדשים כי הם לא באים ממקום שיפוטי והכל פתוח.
לשאוף לגבוה יותר ממה שיש זה בטבע של האדם, זה טוב לדעתי אבל החיים לימדו אותי שככל שמצפים יותר נפגעים יותר.
מה שגרם לי לכתוב את זה זאת הרגשת הכישלון שעוטפת אותי רוב הזמן.
מצפים ממני ליותר מידי, אני מצפה מעצמי למינימום שאני מסוגלת לעשות וגם בזה אני לא מצליחה, אני לא מגיעה למטרה שלי אף פעם.
תמיד אומרים לנסות שוב ואני אחת שמנסה עד שנמאס לי למרות שבדרך כלל לא נמאס לי מדברים אף פעם, תלוי עד כמה הם באמת חשובים לי.
זה סוג של סדר עדיפויות, אבל מה שהכי חשוב לי בחיים שעל זה אני לא מוכנה לוותר זה הכבוד שלי כלפי עצמי.
אני שונאת ללכת נגד העקרונות שלי למרות שזה קרה כמה פעמים.
אין לי בעיה לפגוע בעצמי, אני אוהבת להכאיב לעצמי (נשמע פסיכי נכון?) אבל זאת האמת, אני מעדיפה להכאיב לעצמי מאשר לפגוע במישהו אחר.
לפני איזה שבוע כתבתי מכתב לזאתי שאני רואה שהיא מדוכאת ושאם היא רוצה לדבר עם מישהי אז היא מוזמנת לבוא לדבר איתי כי אכפת לי ממנה (אני יודעת מה קרה לה ואני יכולה להבין אותה..).
הפוסט הזה הוא לא בשביל להוציא אותי מלאכית או לא יודעת מה תחשבו עליי בגלל זה, זה פשוט מה שעלה לי לראש.
אגב, חברה שלי שמדברת איתה אמרה לי שהיא לא שכחה ממני והיא תבוא לדבר איתי.
סוף טוב לא?
אז למה אני כזאת....דיכאונית?
רות.LiliIM ALLucifer
IM AL
23/12/2016 20:51
תנסי להשתמש בטוב שלך ,
כך שיהפוך את היום יום שלך לטוב יותר.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: