עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,
זה הבלוג שלי ומקווה שתהנו.
Thedark#

(thedark.666.9@gmail.com)
חברים
Engelאופיר בלוגRocketsunshineולריהall by myself
Mr.Nobodyשיפוצניקיתמאיה דקלsmooth criminalשארלוטמיכל
טלטלרות.mayyanlevLiliBlacKEyesחמוץ מתוק
YN71Do what I wantJennyטל אורIM ALLucifer
ɛAngelɜNoNameהדסGil (:Suzanmichal dayan
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

זמן

19/02/2017 15:10
The dark
רגשות, מחשבות, דיכאון
אחרי שפרקתי הכל לדעתי אבל לא בדיוק הכל אצל חברה שלי בווצאפ אני כותבת פה.....יש אנשים שמצליחים להבין אותי ויש כאלה שלא, אני אנסה להסביר.
יש לי אינסטינקט לא לספר כלום ולא להראות רגשות כי נפגעתי הרבה וזאת נהייתה התפיסה שלי.
מבחוץ זה נראה כאילו אין לי רגשות ושאני קרה גם מבפנים אבל זה ממש לא ככה, אני לא יודעת להסביר מה אני מרגישה בפנים כי זה לא חד משמעי ואני לא יודעת בדיוק באיזה מקום לשים את האצבע ולהגיד סטופ אני מרגישה ככה.
לא זה לא עובד ככה אני לא יודעת מה אני מרגישה, קורה לי הרבה שאני חושבת וזה לוקח לי שעות ובאמת שאין לי מושג על מה זה מרגיש שאני כן חושבת אבל על כלום.
אפילו לחלום אני לא חולמת או שאני לא זוכרת על מה אני חולמת.
אני זוכרת את החלום האחרון שלי הוא היה לפני יומיים שלושה בערך ואני מנסה לשכוח אותו עכשיו כי הוא היה ממש מפגר וקצת מלחיץ.
אומרים שחלומות זה חלק מהלא מודע ויכול להיות שזה כן זה, כי אבא שלי היה בחלום וזה מה שאני מנסה להסתיר בערך.
אני חוזרת לנושא הקודם (אני תמיד נכנסת לתוך נושאים בתוך שיחות זה די מחרפן) אני לא מראה רגשות וגם קשה לי להתחיל שיחה עם אנשים, יש מישהו אחד שאני כן מצליחה לדבר איתו במציאות כי התחלתי מההתחלה לדבר איתו, ובווצאפ אני די מייבשת אותו דבר גם להפך, הקטע זה שהצעד הזה לצאת מהמקום המוכר ו"הבטוח" מעיף אותי אחורה איזה צעד או שניים, זה גם הפחד של מה יהיה וגם הלחץ ואני לא יודעת מה עוד.
וכל דבר מזכיר לי אנשים אחרים, אני מפחדת שיהיה את אותו דבר כמו מה שהיה עם אנשים שהכרתי, אנשים שפגעו בי או שאני פגעתי בהם ויש מספיק.....
זה מרתיע אותי.
לא אכפת לי שיפגעו בי ולא אכפת לי להפגע אם זה עושה טוב למישהו, באמת שלא אכפת לי.
וויתרתי על חלק מהעקרונות שלי, וויתרתי על חלק ממני וכמעט על כל מה שאיכשהו האמנתי בו, לא אכפת לי מעצמי אבל יש לי כבוד אליי. אני לא יעשה משהו שלדעתי ישבור אותי.
נתתי שינצלו אותי, באמת שלא אכפת לי מזה אבל אנשים......שמקבלים משהו רוצים עוד ועוד....
אני לא מאשימה אף אחד, בני אדם בנויים ככה לשאוף גבוה ולרצות יותר ויותר.
יש דרך לדברים, יש דרך לבקש יש דרך לתת ודברים כאלה לוקחים זמן. קשה לקחת ממישהו זמן שהוא לא מעוניין לתת. קשה לנסות להרגיע מישהו שמפחד ממך או ממשהו שתעשה אבל לא תעשה.
האנשים של היום התקלקלו, הכל בתנאים. אם לא מתאים אז כל אחד הולך לדרכו וזה לא צריך להיות ככה.
צריך להשאר באותו מקום ולראות איך ומה מתקנים, הכי קל להרים ידיים ללכת ולהשאיר הכל באוויר או להשאיר הכל פתוח, להתנער מאחריות וללכת כאילו אנחנו לא חלק מזה.
אם היה לי שקל על כל פעם שהתכחשתי לזה שאני אשמה.....איזה דיאלוגים עשיתי עם עצמי כדי להרגיש טוב אחר כך.......היום אני כבר לא כזאת, אני לא עושה כלום כדי לא לעשות טעויות.
מבחינתי עדיף לא לטעות ולא להתקדם מאשר להתמודד עם התגובה או עם האשמה הזאת שעשיתי משהו לא בסדר, כן.....זה לא טוב כי זה לא מקדם אותי לכלום אבל אני מאמינה שאני אשתחרר מזה בעתיד.
באמת שאני לא מבינה מה אנשים מוצאים בי, אני אחרת זה נכון אני לא כמו שאר האנשים כי אני לא הולכת כמו דג מת אחרי הזרם ואני ממש מצטערת אם קראתם עד לפה אתם יכולים להפסיק לקרוא אם זה לא מעניין אותכם שכחתי לציין.
אם לא תהיה חלק מהזרם לא תהיה בכלל.
יום שבת טיילתי עם סבא וסבתא שלי, נסענו לפארק הלאומי, והיה ברדיו שיר על מישהו טמבל או אידיוט שכולם חושבים שהוא לא אידיוט ושהוא בסדר ונחמד והכל טוב איתו, אבל רק הוא יודע כמה הוא טמבל ואידיוט באמת, ושרק אידיוטית תהיה איתו עכשיו.
אני כל כך מבינה אותו......יש כזה משפט שאתה שמח אתה שומע שירים, שאתה עצוב אתה מקשיב למילים.
זה כל כך נכון........זה קורה לי כל פעם.
כל שיר מזכיר לי משהו אחר, או כמה דברים, בדרך כלל אני נזכרת במשהו אחד די ספציפי (לא כותבת אותו).
גם לגבי זה שלא כתבתי מה הדבר הספציפי הזה, ידיד שלי גם מתעצבן עליי כל פעם שאני מספרת משהו אבל לא עד הסוף, בהתחלה אני כן רוצה לספר ולהגיד מה זה אבל אחר כך עולות לי מחשבות מה הוא יחשוב עליי אחרי זה או אם הוא יצחק, הוא כן צוחק עליי אבל לא כדי להשפיל אותי וזה מה שאני אוהבת בו, הוא חבר ילדות שלי מגיל 6 חח
אם היה לי שקל על כל פעם ששאלו אותנו אם אנחנו אחים או אם אנחנו ביחד.....לרוב אני קוראת לו אחי במטרה של צחוק אבל חבל שהוא לא באמת אח שלי חח
סטיתי מהנושא לגמרי, טוב זה מה שקורה שכותבים בשלוש וחצי לפנות בוקר..
צריך משהו לסיום....
יודעים מה? אני לא אחפש משפט מתאים, הפעם משהו ממני.
תנסו לתת את הזמן שאתם לא רוצים לתת תהיו סבלניים ואל תוותרו כל כך מהר.
רות.IM ALLucifer
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: