זורחת |
|
ראיתי אותה
ראיתי שהיא מישהי שאני מכיר אבל לא מכיר
היא חייכה, פעם ראשונה שראיתי אותה מחייכת חיוך לא מאולץ.
פעם ראשונה ראיתי אותה מדברת ומדברת....שלפני כמה חודשים בקושי מילה היא הוציאה.
פעם ראשונה שאני לא רואה נשמה כלואה מאחורי העיניים הבוכות שלה כי העיניים שלה עכשיו קורנות משמחה.
היא מאושרת.
היא מאושרת, אבל זה לא אני שם לידה.
כל כך השתדלתי כל כך התאמצתי שהיא תהיה מאושרת איתי ושהכל יהיה טוב.
ועכשיו אני נזכר, שהיא כבר לא שלי, מישהו אחר נמצא במקום שלי בלב שלה.
אני נזכר שהיא לא שלי כי יכולתי להלחם עליה שהנפש שלה הייתה פצועה ומדממת.
השארתי אותה שם על האדמה, מול כל הדברים שהפריעו לה.
השארתי אותה שם על האדמה שתתמודד
השארתי אותה והלכתי כמו מטומטם.
הלכתי.
לפני זה לא חשבתי על הטעות שאני עושה.
לא חשבתי שאני בעצם מוותר על האדם הכי קרוב שהיה לי אי פעם, וויתרתי על הבחורה שקיבלה אותי עם כל השריטות הפגמים והמגרעות שלי.
שיקרתי לה, פשוט שיקרתי.
אני לא יודע אם היא סיפרה לי את כל האמת, אי אפשר לדעת אצלה, שום דבר לא בטוח.
אני בטוח שמשהו עבר עליה והיא לא סיפרה, היא לא אדם שנותן אמון בכל אחד.
ידעתי שהיא לא בטחה בי עד הסוף, ידעתי וניסיתי לגרום לה לסמוך עליי.
הייתי כל כך חדור מטרה שלא שמתי לב שזה רק מרחיק אותה ממני יותר ויותר.
כל כך רחוק שהיא הגיעה לעולם המקביל שרצתה.
עכשיו היא במקום שהחיוך שלה זורח בבוקר ושוקע בלילה שהיא הולכת לישון.
|
|
|
|
|
;){kind=link}